Skip to content
11 באוגוסט 2013 / kirschilan

דינה אור – בלי בושה


סינדרלה נעלה את נעל הזכוכית שהציע לה הנסיך, ומאז, מכיוון שהנעל התאימה להפליא, השניים חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה. מה שלא סיפרו לכם, זה שבביטוי "עד עצם היום הזה" הכוונה ליום בו נכתב הסיפור, שזה כנראה משהו כמו יום לאחר הנשף האמור. וסינדרלה הספציפית הזו, כיום אם לשני בנים בוגרים, תדע לספר לכם איך החיים נראים באמת. לא פרשנות נבובה של עיתונאי פאפאראצי בטור רכילות יום לאחר ערב סיום העונה של דייט בחשיכה.

"עד סוף הערב אראה לך שאין לך חיים נפלאים"


המופע של דינה אור מתחיל בחימום מפי בן זוגה, אודי רייס, שעושה קאבר לטום ג'ונס (Delilah) ולאלוויס (Blue Suede Shoes). הוא שר בסדר גמור, גם אם הוא לא הנסיך מהסיפור הקודם. מה שכן, זה עושה את העבודה היטב, וכשהגב' אור עולה לבמה, הקהל מגיב היטב ומחזיר לה אהבה. במהלך ההופעה התברר שהנסיך מהסיפור הקודם כבר יצא מהתמונה.

"…אח"כ הוא רצה להרחיב את המשפחה: הביא לי עוד אישה; אני לא הסכמתי"

ישבנו שם חמישה בלוגרים, עם או בלי בני זוג, בשורה ה-13 של האולם בקומה העליונה בבית ציוני אמריקה, מה שסיפק לי את ההזדמנות להסתכל גם על הקהל, שברובו געה מצחוק במהלך ההופעה. בניגוד לתרבות שרווחת במדינתנו בשנים האחרונות, זו לא הופעה של גרעפסים ולא של גסויות, ולא של הומור נמוך. גם כשזה בקומות התחתונות, יש בה, בדינה אור, התחכמות שגורמת לך לצאת מהקונטקסט ולצחוק בפה מלא. למשל:

"גינקולוגים? זה מקצוע זה? זה תירוץ! הראש שלהם כל היום בעבודה. קוראי שפתיים."


ובסגנון הדיבור שלה זה פשוט מוציא את הצחוק גם אם לא רוצים. הסינדרלה הזו עברה מספיק בחיים כדי להבין היטב שדבש כבר לא נלקק פה, אז לפחות בואו נצחק מזה. אתם רוצים לדעת כמה היא עברה בחיים? לשאלה בת כמה היא, דינה אור עונה

"אחרי צבא ולפני הצוואה"

את דינה אור ראיתי לראשונה בהופעה לפני מספר שנים ועוד קצת, וגם אז היא הייתה מצחיקה ושנונה. רק חלק קטן מהפאנצ'ים ממוחזרים, ועדיין מצחיקים. ולמרות שראיתי כבר את המופע, היו מספיק קטעים חדשים שגרמו לי לצחוק בקול רם – גם אם לפעמים מהול במרירות

"פייסבוק? יש לי חמשת אלפים חברים בפייסבוק ובכל זאת אני הולכת לישון לבד כמו כלב"

מרירות, כי כולנו פולנים, לא חשוב מאיזה עדה, וזה הולך להישאר כך לעוד הרבה זמן. ככה זה אצל דינה אור, היא "שומעת מילים, ולא כוונות" וזה מה שמדליק אותנו, כשמוציאים מהקונטקסט, בתיזמון טוב ובכישרון להופיע לפני קהל

"פולניה? את יודעת, לוקח שבעה דורות להחלים מזה"

כאמור, הגענו קבוצה של בלוגרים, בעקבות הזמנה של סתיו אדם. לצערי רינה לא יכלה להצטרף, ואני אשמח ללכת שוב יחד. למה? כי כולנו חולים במחלה הזו ובאחרות, ובככל לא בריא לחיות בתקופה שבה אנחנו מכורים לחדשות ולמערכת הבריאות הקלוקלת שלנו.

"עם כל כך הרבה תרופות בסל, לא חבל להיות בריא?!?!"

ומה הקשר? כבוגרת לימודי הנחיית קבוצות וגשטלט, וכמי שלמדה אצל ג'רי סיינפלד וביל קוסבי, אור יודעת ש:

"אין צחוק ברפואה, אבל יש הרבה רפואה בצחוק"

כן, זו הופעה שאני ממליץ עליה, ועדיף להקדים את המאוחר בעניינים האלה כי

"יום אחד נצחק על כל זה"

אז למה לא כבר היום?

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: