Skip to content
13 בדצמבר 2012 / kirschilan

אילו חיי אדם על הכביש היו מקבלים התייחסות כמו…


קוראים לזה מגיפה על גלגלים, עניין בעל חשיבות לאומית, ומה לא. אבל אם נושא בטיחות בדרכים היה מקבל עדיפות כמו למשל… הביטחון, מה זה היה עושה למספר הנפגעים מתאונות דרכים?
כמי שנוהג יום יום, ורואה את הנהיגה הפרועה של הנהגים, הסטנדרט הנמוך של התחזוקה, והסטנדרט הנמוך של האכיפה – כל זאת בהשוואה לשירותי הביטחון, אני רוצה לדמיין איתכם מה היה קורה אם העדיפות לביטחון האדם על הכביש הייתה גבוהה יותר.
אז אילו בטיחות בכביש הייתה חשובה לנו כמו שירותי הביטחון, אז:
1. למשטרת התנועה הייתה הרשאה לירות כדי להרוג נהגים פרועים שמעבר לספק סביר מסכנים את עצמם ואחרים
2. איזורים מסוכנים במיוחד היו הופכים לשטח משטרתי סגור, אשר הכניסה והיציאה ממנו מתבצעת רק דרך מחסומי משטרה
3. המודיעין המשטרתי היה משקיע מאמצים ניכרים כדי לאתר נהגים עבריינים, גם אם לא נתפסו בעת העבירה
4. בכניסה לכבישים ראשיים כל נהג היה מתבקש לפתוח את תיק ההרשעות שלו. מי שבתיקו הרשעות מסוכנות לא היה מורשה להיכנס לכביש, ונחסם על-ידי מאבטחים (כמו בקניונים ובמסעדות)
5. לטובת כבישים מסוכנים במיוחד, רפא"ל היתה מפתחת מערכת גלגל-פלדה, שהייתה מיירטת באופן אוטומטי רכבים שמשתוללים על הכביש
6. אזעקה הייתה מופעלת להזהיר את כל הנהגים כאשר בקירבתם נמצא נהג שמתפרע
7. בסיסי משטרה היו פזורים לאורך הכבישים לטיפול באירועי פיגוע כביש
8. לנהג מתפרע היו קוראים מפגע או מחבל או נהג מתאבד או גורם עוין
9. נהגים מורשעים ובני משפחותיהם היו נדרשים להחזיק תעודת זהות שחורה, ולא כחולה
10. היו מצלמות מהירות גם בתוך הערים
11. פיקוד העורף היה שולח פליירים לבתים כיצד להתגונן ולהימנע ממפגעים בכביש
12. כביש אדום, שמסוכן מבחינת התשתיות שלו, היה הופך לשטח משטרתי סגור, והכניסה אליו הייתה מותרת במקרים מיוחדים בלבד, עד אשר פיקוד העורף היה מאשר שהכביש ממוגן פרועי נהיגה
13. נהגים היו מסרבים לעלות על כביש לא בטיחותי
14. אנשים היו מתארגנים ומפגינים בדרישה לטפל בכבישים לא ראויים
15. היה יום הזיכרון לנפגעי תאונות הדרכים. במהלך היום כל ערוצי התקשורת ההמונית היו משדרים אך ורק תכניות הקשורות לבטיחות בדרכים ולזכר נפגעי תאונות דרכים
16. עבירת תנועה הייתה נחשבת כדבר רע ולא ראוי
17. היו בתי כלא ומחנות מעצר מיוחדים לעברייני תנועה
ברור לי שהרשימה הזו היא בלתי הגיונית לחלוטין, ומוגזמת באופן מופרע. אבל אם תאונות דרכים באמת היו בחשיבות לאומית, אז התנהגות בלתי ראויה בכביש הייתה נדירה, או לכל הפחות לא אירוע יומיומי.
אם, כמו היום, אני רואה סביבי רכבים בכביש 6 נוהגים כאילו הם במשחק מחשב, ולעולם לא יצטרכו לתת על כך דין וחשבון, זה סימן מובהק מספיק שבקרב קובעי המדיניות זה לא נושא מספיק חשוב. הרי אין ספק שאם מישהו ישגר טיל כתף ביער נידח, ולא יהיו נפגעים כלל, הוא ייתפס, במוקדם או במאוחר. אבל כשמישהו משתולל בכביש, או לא צובע את הסימונים כהלכה, או משיג עיסקת טיעון תמוהה, ואף אחד לא באמת מופתע… זה סימן שזה לא מספיק חשוב לנו

מודעות פרסומת

3 תגובות

להגיב
  1. סתיו אדם / דצמ 14 2012 7:38 am

    מלבד כן …אין לי מה לומר …

  2. אורן / דצמ 29 2012 6:12 pm

    כל הכבוד לכותב, אהבתי והזדהיתי עם כל מילה,כמובן שהרעיונות מוגזים ואולי בעצם לא כ״כ. במדינת ישראל אין סבלנות ואין סובלנות וזה נראה גם על הכביש ודווקא שם אנשים נורמטיביים היודעים ביומיום להבחין בין טוב לרע נעשים פסיכים על הכביש ומוכנים להגיע לעימותים פיזיים רק שלא יעקפו אותם או יחתכו אותם, האם באמת זה שחותך ועוקף אותך בתור חושב שהזמן שלו יקר יותר משלך ? אתה עומד בתור כמו שצריך ומחכה לצורך להשתלב בתנועה ופתאום מהצד מגיחה אמא או סבא שדרכו אצה לו/לה(כאילו שאני נהנה לשבת בפקקים) ועוקף וחותך מהצד …. לכן כחומר למחשבה(בלי קשר ל׳תנועה׳) אולי נרגיע ונפסיק לחתוך ונתייחס בסבלנות וסובלנות לנהגים העמיתים ומוקיע מתוכנו את הפראים והפרועים כפי שהציע הבלוגר.
    ימה שעה אחת קודם

    • kirschilan / דצמ 29 2012 6:31 pm

      תודה אורן. כמובן שאותם מתפרעים אחראים לתוצאות מעשיהם, ואין להפחית בחומרת המעשה מבחינת האחריות האישית. ויחד עם זאת, יש כאן כשל מערכתי: אם בטיחות בדרכים זו בעיה לאומית, אזי יש להתייחס אליה ככזו
      אילן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: