Skip to content
13 בדצמבר 2011 / kirschilan

משני – שובב שובב, אבל רציני


גאווה ותשוקה לאוכל – זו האסוציאציה הראשונה שעלתה לי בראש, כשפגשנו את זהר כדורי, מנכ"ל משותף במפעל הסלטים משני באזור התעשייה בבית שמש. כנרת מגלעד תדמית הזמינה אותי יחד עם עוד שלושה בלוגרים של אוכל לביקור במפעל, ומכיוון שזכרתי את הביקור בחנות המפעל ובמסעדה בראשון לציון כחוויה חיובית ביותר, כמובן ששמחתי על ההזמנה.

כשהגענו לאזור התעשייה, מצאנו שהמבנה לא ממותג – במבנה צנוע שוכן אחד ממפעלי הסלטים המובחרים בארץ.

סליחה, תיקון. זה יהיה עוול לקרוא למקום הזה מפעל. בית מלאכה לייצור סלטים יהיה יותר מוצלח.

למרות שסלטי משני משווקים את המוצרים לכל הארץ, הן למעדניות והן לרשתות השיווק, אין למקום צביון של מפעל. מכונות וטכנולוגיה מתקדמת לא תמצאו כאן. טעם טוב לא מגיע מרובוטים.

תחת זאת, זהר מדבר על חומרי הגלם שנבחרים בקפידה, על התהליך, ועל העובדים שלו.

אין סוד גדול במיוחד להצלחה של סלטי משני. הכל מתחיל ונגמר באיכות. אם כי איכות אינה נמדדת רק בעמידה ב- iso 9001 (ויש למשני אישור ייצור לפי תקן זה), או בערך מספרי זה או אחר. האיכות היא באופן בו מגיעים הירקות אל המקום, באופן ההכנה, בהקפדה על תהליך ששומר על הטריות, ובמלאים נמוכים.

במלים אחרות, כאן מכינים סלטים כפי שהייתם מכינים בבית. את הירקות קולפים ביד – זאת ראיתי במו עיני. את החצילים שורפים על גריל – גם זאת ראיתי בעצמי. לא תמצאו תמצית עשן או חומרים משפרי טעם למיניהם. הדבר היחידי שנוסף הינו חומר משמר מסוג פוטסיום סורבט (E202), אשר נחשב בטוח בשל הניסיון הרב שנצבר בשימוש בו, ואשר רעיל בערך כמו מלח שולחן. אם אתם עושים סלט טונה עם מיונז קנוי בבית, או ממרח עם גבינה לבנה או כריך עם מרגרינה – אתם משתמשים ביותר חומרים משמרים מאשר יש בסלטים של משני.

זהר כדורי מספר לנו על התשוקה שלו לשייט ולדיג, והתמונה הממוסגרת שמחדרו מעידה לא רק על עצם הפעילות בספורט הימי, אלא גם עד כמה הוא נהנה ממנו. שובב כבר אמרנו? השם משני, או שובב, מקורו ממשה כדורי, מייסד החברה שהקים אותה כשעלה מעיראק. כנראה שהגנים של השובבות עברו יחד עם הגנים של האיכות והאהבה לאוכל טוב.

הסיור שלנו מתחיל דרך הירקות, וזהר מציג לנו את התוצרת. אנחנו עוברים ורואים כיצד קולפים את הגזר, ושוטפים את הכרוב (פעמיים), והכל נראה, מה אני אגיד לכם – טרי! ממש כמו בבית. כשהמוצר כבר ארוז בקופסא אפשר לעשות טריקים למיניהם, אבל גזר טרי, כרוב טרי, פלפלים טריים – אי אפשר לזייף. אני מחזיק את חציל הבלדי, והצבע שלו והמשקל שלו אומרים לי שאין בו גרעינים, ושהוא צעיר. אחר-כך גם נאכל חצילים כאלה.


אנחנו ממשיכים ורואים את הפלפלים הקלויים – מבריקים ובשרניים, את הבצל המטוגן, ואת הסיר לבישול הירקות לסלט תפוחי-האדמה. איכות של בית בקנה מידה של מטבח גדול.

הגריל לקליית החצילים הוא ממש כמו בסיפורים ששמענו בביקור הקודם במסעדה – ארגז נכנס, חצילי בלדי עולים על האש ונשרפים על הגריל הענק, וכשהארגז מתרוקן מיד נכנס ארגז חדש. בחדר ליד מפרקים את החצילים ידנית, ומכניסים את הבשר הרך והחם לקערה להמשך ההכנה.

צילום: סתיו אדם

בהמשך אנחנו טועמים חומוס טרי מיד לאחר שהוכן – פשוט תענוג. על הדרך סתיו ואני חוטפים שן-שום וטועמים – וזה הדבר האמיתי. לא מופשר, לא משומר, פשוט טרי.

הסלטים המוכנים נכנסים לחדר קירור מהיר כדי לשמור על הטריות. מכיוון שבמשני משתמשים בכמות מינימאלית של חומר משמר – כמחצית התקן, אזי ההקפדה על תהליך ששומר על טריות הינה חיונית.

בסופו של תהליך הסלטים נארזים ונכנסים לחדר מקורר על שיעלו על משאיות וייצאו להפצה.

צילום: סתיו אדם

בסוף הסיור אנחנו חוזרים לחדרו של זהר, וזוכים לאירוח של, איך לא, סלטים של משני. ומה אכלנו?

צילום: סתיו אדם

חומוס, טחינה עם פטרוזיליה, סחוג אדום, סחוג ירוק, סלט פלפלים קלויים, חציל קלוי טבעי, חציל קלוי עם טחינה גולמית, גזר חריף, סלט טונה במיונז.

החומוס מצוין – יש מסעדות שמגישות חומוס פחות טוב מזה.

טחינה עם פטרוזיליה – מורגש שהפטרוזיליה טרייה. ההבדל בין טחינה עם ירק טרי למיובש הוא עצום, וכשזה בא בסלט מקופסא זה מפתיע לטובה

סחוג ירוק – כמו הטחינה. אי אפשר לטעות בקוסברה טרייה לעומת כל דרך אחרת שמשתמשים בה

החצילים נהדרים. החציל הטבעי על גבול המתקתק, והטחינה כצפוי נותנת לו שדרוג רציני

סלט טונה – כמו בבית. אנחנו מכינים טחינה לכריכים של הילדים, וזה ממש הדבר האמיתי. היום אגב, הכנתי ליונתן עם סלט הטונה של משני, וזה לא מובן מאליו שהוא רצה את הסלט הזה במקום טונה שאנחנו מכינים.

גזר חריף – הגזר קריספי כמצופה מגזר טרי.

בסוף הסיור אני שואל את זהר: למה? למה להשקיע בסלטים ברמה הזו? הוא מתחיל ואומר לי שהוא לא מוכן להגיש לילדים שלו סלטים ברמה פחות טובה.

בסדר, אני אומר, אבל לילדים אתה יכול להכין בבית. למה הסלטים שאתה משווק ברמה הזו?

והוא עונה לי, שהוא לא יכול להכין פחות מזה.

אבל למה? אני ממשיך ומקשה. הרי הסלטים יקרים יותר, ואפשר היה להוזיל את המחיר ועדיין למכור מוצר מספיק טוב.

ואז זהר עונה לי שעל האיכות אי אפשר להתפשר, שזה הדבר הכי חשוב.

וזה כל הסוד. זה מה שמייחד את סלטי משני מכל האחרים – ערכים.

אם אתם עוסקים בייצור ושיווק מזון, ולא הייתם מגישים את האוכל שלכם לילדים שלכם; לא מפריע לכם שיכולתם לעשות יותר טוב; לא הפנמתם שאיכות זה ערך עליון – אולי אתם מתפרנסים מאוכל, אבל לעולם לא תהיו סלטי משני.

תיאור של הסלטים ושל ההכנה בעיניים של שף מקצועי אפשר למצוא בפוסט של סתיו כאן – מומלץ לקרוא ולהתרשם

מודעות פרסומת

8 תגובות

להגיב
  1. סתיו אדם / דצמ 13 2011 9:42 am

    http://wp.me/pQctz-1gA איך אומרים ….כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

  2. Zohar Kaduri / דצמ 13 2011 10:34 am

    אין קיצורי דרך בחיים

    • kirschilan / דצמ 13 2011 1:31 pm

      לגמרי! מחר בבוקר יעלה פוסט נוסף (באנגלית) שמתאר את הערכים ואת התהליך. איכות זה לא בדיקות בסוף התהליך – זה מתחיל מההתחלה.
      היה לנו תענוג להתארח אצלך. באתי עם ציפיות גבוהות, והאמת? מה שראינו הוא הרבה מעבר לכך
      שאפו!!!

    • סתיו אדם / דצמ 13 2011 6:45 pm

      זהר איש יקר …חייב להודות שקשה לספר לי סיפורים על אוכל …והנה אתה הצלחת לספר סיפור אהבה …..תודה

  3. מיכל / דצמ 13 2011 6:45 pm

    דבר ראשון, אני רוצה משלוח של סלטי משני לפה, דבר שני, אני רוצה שתבוא לפה אתה ותכתוב בלוג על האוכל שלי.

  4. rinuza / דצמ 14 2011 9:00 pm

    אכן סלטים מעולים. בד"כ אנחנו לא נוטים לקנות סלטים מוכנים בדיוק בגלל טעמי הלוואי
    וכל החומרים המשמרים למיניהם. משני זה אכן ליגה אחרת, וכבר טעמתי את רובם…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: