Skip to content
4 ביולי 2011 / kirschilan

האישה ששרה – Incendies


סימון וז'אן הם תאומים, בת ובן. לאחר מות אמם, נוואל, בעת קריאת הצוואה, ניתנות להם הוראות, בקשתה האחרונה של נפש מיוסרת.

ההוראות שולחות את התאומים אל ארץ מוסלמית דימיונית, אך מי שמכיר אך במעט את הסיפור ההסטורי מבין מיד שמדובר בלבנון. הבן ממאן לצאת למסע, והבת יוצאת בעקבות הוראותיה של האם.

המסע לוקח את הבת ואת הצופים לרכבת הרים רגשית, וחושף שכבה אחרי שכבה את הסיפור הבלתי ייאמן של האם ושל הארץ השזורים זה בזה.

הסיפור עובר אלינו דרך שתי הנשים – האם שעברה את הזוועות על בשרה, והבת שמגלה אותו דרך עקבותיה של האם. שכזה, זהו סרט שמסופר דרך חוויותיהן של הנשים, ואכן הבמאי, דניס ווילנו, שגם כתב את התסריט, מפליא לתאר את העולם מנקודת מבט זו. תפקידן של הדמויות הגבריות בסרט הינו לשרת את העלילה, דבר המעורר אי שקט אצל הצופה דרך הקלות הבלתי נסבלת שבה מופעלת אכזריות נוראית, נשללת החירות, נשחק כבוד האדם, או האישה במקרה זה, אל מול חוסר האונים של הגיבורות. עלילת הסרט מדגישה את כוחן של שתי הנשים אל מול המצבים הלא-הגיוניים הללו, ואת עמידתן, בעיקר של האם, בעולם שנשלט בכוח פיזי על ידי גברים.

בסופו של דבר גם כשהחידות באות על פתרונן, אין בכך כדי להגיע אל המנוחה המיוחלת – ולהיפך. אם התסריטאי התכוון להשוות בין האם אל הארץ, הסרט מותיר תחושת אין מוצא. מה שהיה הוא שיהיה, ואותן היריבויות שגעשו לפני ארבעים, שלושים, ועשרים שנה עדיין גועשות כעת, גם אם מתחת לפני השטח. מה שהיה הוא שיהיה, וזה רק עניין של זמן.

סרט קשה לעיכול, ועשוי נפלא. לא בכדי הסרט זכה בכעשרים פרסים, ובמועמדות לאוסקר.

הסרט מבוסס על המחזה 'שרופים' מאת המחזאי הלבנוני ווג'די מועוואד. המחזה הועלה גם בארץ ב-2009 בתיאטרון הערבי-עברי ביפו בשיתוף בי"ס ניסן נתיב, וזכה לתשבוחות רבות.

מומלץ מאוד. לא לפספס.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: