Skip to content
1 במאי 2011 / kirschilan

אס. או. אס. הפרויקט תקוע


"הם לא מגיעים לפגישה" התלונן באזני ירמי, הפרויקטור, כששוחחנו על איך עובד תהליך ה- SoS או Scrum of Scrums.
“למה אף אחד לא מגיע?” התחלתי ב- 5 Whys, דרך נוחה להגיע לשיחה על הסיבות, ולא על הסימפטומים.

"אני לא יודע, הם עסוקים מדי" אמר ירמי, לא בלי שמץ של תסכול.

"למה הם עסוקים כל כך?" שאלתי, וירמי השיב "כי הם חייבים להספיק המון עד סוף הספרינט."

"ולמה הם עסוקים בכל כך הרבה דברים?" המשכתי

"זה מפני שבפרויקט הזה יש מלא אינגרציות," התלונן ירמי, והמשיך, "וזו הסיבה שהתחלנו עם ה SoS מלכתחילה, רק שלאף אחד אין זמן לפגישה!".

עכשיו התחלנו להגיע למשהו (האמת היא שאני מקצר קצת כדי להגיע לפואנטה, ובהזדמנות אחרת אפרט עוד על הטכניקה הזו. חזרה לענייננו)
ובכן בהמשך השיחה התברר שירמי מתכונן היטב לפגישה, עובר על כל האינטגרציות הרלוונטיות, ושולח דוא"ל לכל המשתתפים על מה הם צריכים להתכונן. בסוף הפגישה ירמי מסכם את המשימות ושולח לכולם במייל מסודר. סיכום זה כמובן מצורף למייל שיצא לקראת הפגישה הבאה.
"זה נשמע נהדר", אני אומר, ואז ממשיך, "אז מה אפשר לעשות כדי שהמשתתפים כן ירצו לבוא?"

"אני לא יודע, אני חשבתי שאם אני מכין את הכל לפגישה, אז יש להם סיבה טובה לבוא, לא?".

"אבל אם אתה שולח את תוכן הפגישה ואת הסיכום לפני ואחרי, אז איזו סיבה יש לבוא לפגישה? האם השאלות לא מקבלות תשובה ממילא, בלי שיצטרכו להופיע בפועל?"

"כן, אבל מה אני יכול לעשות? אם אני לא אשלח להם על מה הפגישה, אז הם לא יבואו".

"או.קיי.", אני אומר, "ועכשיו הם כן באים?"

ירמי קולט את הפרדוקס, וחושב רגע, ואז אומר "אז אני תקוע… בכל מקרה הם לא יבואו. מה עוד אפשר לעשות?"

"אתה היית חבר בצוות סקראם, לא?"

מקור: wikipedia

"כן", עונה ירמי.

"והייית מגיע לפגישות היומיות, נכון?"

"ברור", ירמי אומר.

"ורגע לפני הפגישה הסקראם מאסטר היה מעדכן את כולם על מה תהיה הפגישה, ועל מה כל אחד ידבר, נכון?"

"ברור שלא" משיב ירמי.

"אז למה בכל זאת הופעת לפגישות?"

"כי זאת היתה האחריות שלי, כי כצוות היינו תלויים אחד בשני כדי להצליח". נדמה לי שירמי כבר קולט לאן אני חותר.

"ואת הפגישות היומיות עשיתם בשביל הסקראם מאסטר, נכון?"

"לא, ממש לא, זה היה כדי לעדכן ולהתעדכן"

"וכשאתה מכין את הכל לקראת הפגישה שלך, מי אחראי לפגישה?"

"אה, ברור, זה אני, הרי אני אחראי לפרויקט. הרי המנהלים מצפים ממני לדאוג להצלחת הפרויקט"

"ומהי האחריות של שאר האנשים?"

ירמי שוב מהורהר לרגע ואז שואל "אז מה אני יכול לעשות? איך מעבירים את האחריות חזרה לאנשים?"

או, עכשיו הגענו לרגע משמעותי, "ההכנה שאתה עושה לפגישה היא מצוינת. הדבר היחד שאתה צריך לעשות הוא… פשוט לא לשלוח שום דבר למשתתפים. במקום זה תאמר להם שבפגישה הקרובה כל נציג יתבקש לענות על ארבע שאלות:
"- על איזה אינטגרציות הצוות שלי עבד מהפגישה הקודמת ועד עכשיו;
"- על אילו אינטגרציות נעבוד בצוות מעכשיו ועד הפגישה הבאה;
"- האם יש אינטגרציות שמעכבות אותנו
"- ולבסוף האם יש אינגרציות בצוות שלי שמעכבות את הצוותים האחרים. נשמע מוכר, נכון?"

"כן," אומר ירמי, "זה כמעט כמו הפגישה היומית בסקראם".

"נכון, אני עונה. הרעיון פשוט, אצל מי תימצא האחריות לפגישת הSoS?"

"כל משתתף צריך להתכונן", עונה ירמי, וממשיך, "ומכיוון שתוכן הפגישה אינו ידוע מראש, אז נציג מכל קבוצה צריך להגיע. אבל מה התפקיד שלי? אני הופך לקצת מיותר, לא? "

"התפקיד שלך, ירמי, הוא אותו התפקיד בדיוק-  אתה שומר על הפרויקט. יותר נכון על התהליך. אבל אם עד כה היית האחראי על הביצוע בכך שניהלת את רשימת המשימות עבור כולם, עכשיו אתה מוודא שכולם דיברו, שהשיחה תהיה קצרה ועניינית, ש… "

"זה נשמע ממש כמו סקראם מאסטר!" מתפרץ ירמי לדברי, ובעיניו אני רואה שהאסימון נפל. אני עכשיו יודע שפגישות ה SoS שלו יתחילו לנוע בכוון הנכון. לא, זה לא יקרה בין-לילה, אבל בעוד כמה חדשים נציגי כל הקבוצות לא ירצו לנהל את הפגישות אחרת. אופס, אמרתי לנהל? אולי לערוך תהיה מילה טובה יותר, נכון?

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: