Skip to content
18 באפריל 2011 / kirschilan

מצא את ההבדלים – פסח 2010, פסח 2011


בפסח לפני שנה אלון היה בן שלושה ימים. קשה לתאר את זה עכשיו, אבל הוא ממש היה בין חיים למוות; מורדם, מונשם, מחובר למכונות שונות ומשונות, ותלוי בחסדם של הרופאים. עברנו חוויה מטלטלת ומחזקת; למדנו על משמעות המשפחה והחברים; על נפלאות הרפואה; על בחירות בחיים – פשוטו כמשמעו. כנראה שאלון באמת רצה להצטרף למשפחה, אומרים לנו חברים, ומרמזים על המשמעות של להאמין במשהו טוב.

וואו, אני קורא את המשפטים האלו וזה נשמע לי כמו אוסף של קלישאות מגובבות. אני מניח שרק מי שמכיר את הסיפור מקרוב מבין שכל מילה היא בסלע.

ביולי האחרון נקרתה לי ההזדמנות לספר את סיפורו של אלון לעמיתי בעבודה, ולמזלי ושמחתי ההרצאה הוקלטה. בפסח לפני שנה שינינו את התוכניות ברגע האחרון, והעברנו את הסדר לביתם של חברים. היינו כבר משפחה של חמש נפשות, אבל רק ארבע מתוכן נכחו בסדר, שכן אלון, כאמור, עדיין היה מאושפז. את הסדר הזה בודאי אף אחד מהמשתתפים לא ישכח.

היום, רגע לפני סדר הפסח הבא, אני משתף אתכם בהקלטה המתארת את סיפור הלידה של אלון. אני מקווה שתתרגשו יחד איתנו, ואם הסיפור הזה יעזור במשהו, ולו הקטן ביותר, למי שחווה מצב דומה – אזי את שלנו עשינו. אני מעלה היום את החלק הראשון של הוידאו, שאר החלקים יעלו בהמשך.

אמנם איכות הוידאו ככה ככה, אמנם אני מתרגש מאוד, אבל הסרט שווה צפייה, באמת.

חג שמח

מודעות פרסומת

13 תגובות

להגיב
  1. דודי / אפר 18 2011 11:15 am

    מרגש, מדהים, עלו לי דמעות בעיניים
    לא יודע אם הייתי יכול להתמודד עם מצב כזה כפי שאתם התמודדתם
    אבל הכי חשוב – שהיום הכל בסדר

    חג שמח!

    דודי

    • kirschilan / אפר 18 2011 2:53 pm

      תודה 🙂
      אני חושב שכל אחד מקבל את מה שהוא מסוגל להתמודד איתו, כפי שחבר אמר לי.
      ובכל אופן, כשאתה שם- אתה שם, אתה לא חושב אם אתה יכול להתמודד או לא. זה מגיע רק אחרי…

  2. דודי / אפר 18 2011 11:29 am

    משום מה חלק 3 לא מופיע, אבל מצאתי אותו ביוטיוב:

    ושוב, אין מילים בפי

    • kirschilan / אפר 18 2011 2:48 pm

      תודה, דודי 🙂
      העליתי פוסט נוסף עם שלושת החלקים הנוספים

  3. סתיו אדם / אפר 18 2011 12:10 pm

    אילן….גם לפני אלון הרגשתי שאתם משפחה שלי ….אלון …אלון העיר בי את שדי הפסח שלי ….והנה …בן הסנדקאות שלי נושם חי וכן בחר בחיים ….אני מסיר את ההיתחייבות שלי להרביץ לו בגיל שלוש …גם כי אני …פוחד וגם כי ….הוא כזה …..נו אלון שכזה 🙂 אילן …רינה…..יהונתן ותומר ….קיבלתם מתנה ….כולנו ….למדנו שיעור חשוב

    • kirschilan / אפר 18 2011 2:46 pm

      איזה תגובה… ריגשת, תודה

  4. רביד / אפר 19 2011 2:51 am

    אילן, בן דודי היקר,
    פשוט מרגש. הכל… המצב הקשה וחוסר הודאות, ההתמודדות, היכולת והרצון שלך לשתף ולהודות למי שבאמת מגיע להם הכרת התודה. אתם זכיתם באלון איתן שמגיב ומתגמש כדי לשרוד, והוא זכה במשפחה שקטה ומרגשת. כולנו זכינו דרכך לתזכורת למה חשוב פשוט להיות בשביל מי שזקוק לנו.
    חג אביב שמח ומלבלב לכל המשפחה.

    • kirschilan / אפר 19 2011 9:33 am

      תודה 🙂
      את הסיפור של אלון התחלתי לכתוב עוד בבית החולים, אבל לא שיתפנו כי הכל עוד היה כל כך לא ודאי, כמו שאמרת.
      עכשיו, שנה אחרי, החלטנו להזכר ולשתף
      חג שמח

  5. דודה מיכלקה / יול 15 2011 3:23 am

    הסיפור הזה מרגש אותי בכל פעם מחדש, במיוחד שאני יודעת איזה מקסים הוא.
    אז הנה קישור לשיר שהקלטתי לארוע שנערך לכבודו: http://www.youtube.com/watch?v=aVjkG_esHNw

Trackbacks

  1. סיפור הלידה של אלון – המשך הסיפור « דובדבן על העץ
  2. סיפור הלידה של אלון – המשך הסיפור « דובדבן על העץ
  3. Fostnope – A new blog is born « Becoming agile

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: