מעשנים את עצמנו לדעת

בשבוע שעבר פורסמה בגלובס כתבה נרחבת על שריפות הפסולת ברחבי הארץ.

מספר פעילים מכירים את התופעה מקרוב; חלקכם מכירים אותה מפרסומים; ואחרים אדישים או לא מודעים אליה.

מה הייתם אומרים אם כל יום היתה משאית חונה ברחוב שלכם, מפרקת את האגזוז, ומפעילה פול-גז כל לילה כל הלילה?

מה הייתם עושים ולמי הייתם פונים אם שכן היה מבעיר מנגל כל לילה?

וכיצד הייתם מתמודדים עם המצבים הללו, אם אותו נהג משאית או אותו המנגליסט היה מגיע באישון לילה, מפעיל את מקור העשן הזה, ובורח?

עם מצבים כאלה מתמודדים אלפי תושבים בארץ. מזבלות פיראטיות, גנבי מתכות, חקלאים מסוימים, שעל-מנת לחסוך כמה לירות מאמללים אוכלוסיה שלימה. פעמים רבות מדובר בשכנים שלהם ואפילו במשפחה שלהם.

אני מניח שהייתם פונים לרשויות, נכון? כך אנחנו עושים. והרשויות מצידן עסוקות בלהעביר אחריות אחת לרעותה. רשות מקומית אחת שמעבירה אחריות לרשות מקומית אחרת. משרד ממשלתי אחד שמטיל את האחריות על אחר. ידיהם של כולם כבולות, אין להם את האמצעים, בלה בלה בלה.

חוויתם תופעה שכזו? אתם חושבים שזה לא בסדר? מתאים לכם לעשות משהו בנידון?

הנה מספר דברים שאפשר לעשות. מהפשוט והקל אל הכבד:

1. לחתום על עצומה – למשל על זו.

אם אתם גרים בצורן-קדימה, להצטרף למאבק. זה פשוט מאוד. צריך להצטרף לקבוצה הזו בפייסבוק, ולעקוב אחרי מה שאנחנו עושים.

(למה לחתום? למה להצטרף? תראו למשל את הפוסט הזה)

2. לכתוב מכתב. אפשר לתאר את הסבל שאתם חווים, או להסביר את ההשפעה קצרת וארוכת הטווח, או להוסיף תמונות. את המכתב לשלוח לגורמים הרלוונטיים: למשרד להגנת הסביבה – ללשכת השר או לדוברת. כנ"ל למשרד החקלאות. לראש המועצה המקומית או לראש העיר. למשטרה. לעיתונות ולטלוויזיה. את הכתובות של כל הגורמים הללו אפשר בקלות למצוא באינטרנט. למשל כאן.

3. להתלונן במשטרה

4. להגיע להפגנות

5. לארגן הפגנות

6. לתעד עבריינים שמבעירים פסולת

7. לתבוע את הגורמים הרלוונטיים – עבריינים וגורמי אכיפה

תחשבו כך – כל יום שאתם לא עושים משהו, זה עוד יום שמקרב את המחלה הבאה, שמפקיר את היער הבא, שפוגע באיכות המזון שאתם אוכלים והמים שאתם שותים

ובעוד עשרים שנים – מה תאמרו לילדים שלכם?