Skip to content
2 ביוני 2010 / kirschilan

סאטורי טרק – ארוחת טעימות תאילנדית


כשסתיו התקשר אלי ושאל אם אני מעוניין בארוחת טעימות תאילנדית, הזמן בין השאלה לתגובה היה בערך כמו הזמן שעובר מרגע שמתחלף האור ברמזור ועד שאתה שומע את הצפירה מאחוריך. כמובן שהגענו ברמת ציפיות גבוהה, ושהדי Silks & Spice המיתולוגית מהדהדים ברחבי הפלטה שלי, תוך כדי ריור בלתי רצוני בנוסח פבלוב…

ובכן, הגענו אשתי, תינוקנו ואנוכי לפאתי המסעדה, מזניחים מאחורינו את הלאוואנט, ומחליפים למוד אוריינטלי. עם הכניסה מגלים מסעדה קטנה, משפחתית כמעט, מעוצבת בהרבה עץ, קצת חשוכה ובאופן כללי מאוד נעימה. מיכל שארגנה עבור קבוצה של עיתונאים ובלוגרים את האירוע קיבלה אותנו, תוך כדי שמוזיקת מלו-ג'אז ואינדי, נעימה ולא רועשת, מסייעת לגרש את החיספוס התל-אביבי ולהכנס לאווירה.
תרגול סטנדרטי של התנהלות עם תינוק גילה לנו במהרה שיש מרווחים נוחים בין השולחנות כדי להכנס בקלות עם עגלה, השירותים נעימים ונקיים, ותוך כדי שמתי לב שכסאות ילדים עומדים הכן למתקפת משפחות.
הידידותיות למשפחות התבררה כיותר מזה: בשבתות המסעדה מציעה ארוחות חינם לילדים 🙂

מכיוון שהגענו לאירוע קולינרי, בלא דיחוי הסתיימו גינוני הכניסה, והמנות החלו להתגודד על הבר. בדיעבד השולחן המושקע שהכינו לנו נותר כשהיה, והאירוע המשיך ברוח בלתי פורמאלית על הבר של המסעדה, מה שאפשר לנו להציץ אל המטבח, להתבונן בהכנת הסושי און-ליין, ולפטפט עם המלצרים באופן שוטף.

ובכן, תכל'ס. ראשונות הגיעו: סאטה עוף, נאם טוק, יאם טאם

סאטה עוף: שיפודי חזה עוף ברוטב סאטה (בוטנים): מנה נאמנה למקור, עשויה היטב, מצוינת לפתיחת הארוחה

נאם טוק סלט סינטה עם קוסברה, בצל סגול, נענע וצ'ילי: מנה מצויינת, חריפה ומרעננת, שפותחת את התיאבון לעוד
יאם גאי: סלט חזה עוף, גזר, מלפפון, כוסברה, נענע, בוטנים קצוצים ברוטב נאם-ים: מנה טובה מאוד, באופן מפתיע לא חריפה

סום טאם: סלט עם עגבניות ובוטנים: חריף וטעים מאוד

לאחר מכן הופיעו קערות טום יאם על השולחן. כאן הופתעתי שהמרק קצת יותר לימוני מהרגיל ולא חריף! המלצר שלנו נחלץ לעזרת המנה, והסביר שקהל המסעדה מבקש שהמנות תהינה לא חריפות, וכך המרק עבר התאקלמות מקומית. אפשר להכין אותו חריף, במידה ומבקשים.

רינה בהתחלה לא התלהבה, אבל אחרי שתי כפות אמרה שזה טעם נרכש, ושהמרק נחמד. אני לעומתה חיסלתי את הקערה שלנו, למרות ההבדל מהמקור.
בזמן הקצר שהמתנו להמשך הארוחה, שמתי לב שבעמדת הסושי השף עובד ללא הפסקה, ומכין רולים בקצב. עוד על סושי בהמשך…

המשכנו בסדרת המנות הבאות: לאפ, גאן ספאלוט פאט, גאי מנהו, פאד פאק, פתאי

לאפ: בקר קצוץ עם נענע כוסברה וצ'ילי: מנה נעימה מאוד, חריפה, עם שעועית ירוקה קריספית ומרעננת

גאן ספאלוט פאט: אווז בקארי אדום עם אננס ועגבניות: אני לא חסיד של בשר עם אננס, ונהניתי מכל ביס מהמנה הטעימה הזו

גאי מנהו: חזה עוף פריך בצ'ילי מתוק: לטעמי המנה הזו הייתה קצת יבשה, אך לפי התגובות אני הייתי בעמדת מיעוט.

פאד פאק: ירקות מוקפצים ברוטב שזיפים עם נבטים, בצל ירוק, פטריות ותרד. אפשר להזמין צמחוני, או בשר, או טופו. מנה נעימה, לא חריפה. זו אחת המנות הפחות בולטות, לטעמי.

פתאי: אין הרבה מה לספר על המנה המפורסמת הזו, למעט שבסאטורי, למרות שאינה חריפה כלל, היא מצויינת ומומלצת בעיני.

בסבב הבא יצאו מהמטבח המנות הבאות: סושי, קאי הו

סושי: קיבלנו רול סלמון I/O. תפריט הרולים, והסושי בכלל, מצומצם. אבל אם לשפוט לפי הרול הזה, האיכות מצויינת, ומאוד נהנינו מהמנה. עדיף תפריט קטן ומצויין.

קאי הו: בקר בקארי ירוק, עם חצילים ושעועית ירוקה, ומעט חריפה. זוהי בעיני המנה הטובה ביותר שאכלנו במסעדה. אין לי שום בעיה לחסל מנה שלמה כזו בכל ביקור בסאטורי.

כעת לאחר שתים עשרה מנות(!) אפשר לומר שכבר היינו שבעים ומרוצים. תוך שאנו מחכים לקינוח, רינה אמרה ש"אם היתה ליד הבית, זו היתה יכולה להיות מסעדת הבית שלנו". אני לגמרי מתחבר לזה – מקום נעים, אוכל מצוין, שירות אדיב לא פורמאלי ולא מוגזם. בקיצור, כיף של מסעדה.

לסיום הארוחה הכינו לנו תה תאילנדי משובח, וקינוח, ששווה להתעכב עליו.

בננה לוטי. נו, אתם תגידו תאילנדי קלאסי, ברור שתהיה בתפריט. אז זהו, שהבננה לוטי של סאטורי מעולה – לא מתוק מדי, לא כבד, ונותן יופי של סיום לארוחת הטעימות הזו.

מחיר לתענוג: ארוחת סאטורי טרק תשאיר אתכם עם חור צנוע בארנק של 119 ₪ לסועד, ומנות בגודל טעימה ללא הגבלה.

לסיכומו של דבר, מסעדה לא יומרנית, באווירה נינוחה ומזמינה, מנות באיכות גבוהה ושירות מצוין. מעניין בעיני שהמוזיקה במהלך הערב הייתה רובה ככולה קאברים ליצירות מפורסמות, ובמקביל המנות עברו התאמה עדינה לחיך הסועד הישראלי – קאבר מצוין למקור. קיבלנו הסבר מלומד שאפשר לקבל כל אחת מהמנות בחריפות ובתבלון המקורי. אני מציע לכל מבקר לנסות את המנה כמו שהיא מוצעת, ובביקור אחר לבקש להתאים את התבלון למקור. ההנאה מובטחת – לפעמים הקאבר מתאים יותר מהמקור.

מודעות פרסומת

4 תגובות

להגיב
  1. סתיו אדם / יונ 2 2010 6:44 am

    איזה כיף …..
    ניכר שנהנתם 🙂 ואני אבדוק את המסעדה הזו בעצמי ממש בקרוב

  2. rinutza / יונ 2 2010 8:57 am

    רק חבל שהיא לא יותר קרובה אלינו…

  3. איל באבד / יונ 2 2010 3:24 pm

    וואו. איפה היא?
    נשמע מצויין. רק מלקרוא על המנות הפה שלי התמלא בריר והבטן שלי התחילה להשמיע קולות מחאה של "אני רוצה".
    רק – כתובת של המסעדה לא נראה לי שיש…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: