Skip to content
9 במאי 2010 / kirschilan

יאללה, פנק אותה


"אני רעבה" היא אמרה לי. בדיוק חזרנו מאירוע ל"ג בעומר מאוחר של הכיתה, ואחרי שהזאטוטים הגדולים חזרו לצבע העור המקורי שלהם, ועברו לשלבים מתקדמים בתהליך ההרדמות, ודור-3 היה עסוק בלנשנש חלב טרי היישר מפס הייצור, היא גילתה שבעצם נותרה רעבה אחרי האירוע.

לאחר סשן זריז של שאלות ותשובות, נפל הפור על כריך או פרוסה עם נקניק. המממ, חשבתי, וניגשתי לביצוע.

על פרוסה של לחם כפרי ("ברדו") מרחתי שכבה דקיקה של מזולה. מעל הנחתי פרוסה של פסטרמה הודו משובחת ("רובינשטיין" המיתולוגי). מעל פיזרתי פרוסות דקיקות, בעובי נייר, של שום טרי.

ולבסוף, שבבי גבינת פיקורינו של "מחלבות דותן".

התוצאה לפניכם:

פסטרמה הודו ופיקורינו "מחלבות דותן" על פרוסת לחם כפרי

פסטרמה הודו ופיקורינו "מחלבות דותן" על פרוסת לחם כפרי

נדמה לי שאפילו המלפפון מחויך קצת ליד הפרוסה הזו…

עוד בטרם ניגשתי לחסל את הכלים, הגיעה קריאה לעוד אחד. כשזו נגמרה, מיד יצאה הזמנה למטבח לאותה המנה.

השילוב של הפסטרמה הרכה והקרירה עם המרקם הגרגרי של הפקורינו יוצרים ניגוד מענג בפה, והחריפות העדינה של הגבינה והשום הטרי משדרגים את הפסטרמה לרמה שעושה את ההבדל בין סתם סנדוויץ', למנה שהיית חוזר אליה במסעדה.

מודעות פרסומת

2 תגובות

להגיב
  1. סתיו אדם / מאי 9 2010 8:04 am

    אתה עושה דברים לא כשרים ??????? 🙂
    מיעולה ….אני גם מזמין …מתי לבוא

    אהבתי .

  2. kirschilan / מאי 9 2010 9:12 am

    בשביל זה לא צריך הזמנה מיוחדת. רק תבוא 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: